הטוב, הרע והעולם — מסע לאיראן הטרום אסלאמית יצא בהוצאת מודן (האוניברסיטה המשודרת) בשנת 2011.

בשנת 2011, כאשר התחילו להתגלע מתחים בין המנהיג העליון עלי ח'אמנהא'י לבין הנשיא מחמוד אחמדינז'אד, הואשם אחמדינז'אד, בין השאר, בכך שאינו תומך באסכולה האסלאמית אלא באסכולה האיראנית. ולראיה – הוא הילל את כורש הגדול, מייסד האימפריה האח'מנית במאה השישית לפני הספירה.

כורש לא היה מוסלמי.

למעשה, ממלכת פרס האיראנית הייתה מרכזן של שתי אימפריות גדולות זמן רב לפני הולדת נביא האסלאם, ותרבותה של איראן הטרום-אסלאמית השפיעה על היהדות ודרכה על הנצרות ועל תרבויות אחרות בעולם.
ספר זה פורש את סיפורה של איראן הטרום-אסלאמית, נוגע מעט בהיסטוריה והרבה בנושאי דת ותרבות: נלווה את הארים בהגיעם לארצם-של-הארים, היא איראן, ונעקוב אחר התפתחות לשונם; נלווה את זרתושטרה מרגע היווצרותו, דרך היוולדו ועד מותו; נגלה אחת ולתמיד למה אנחנו כאן, ומכיוון שאנחנו חייבים לדעת גם מה יָצא לנו מזה, נעסוק גם בקשר היהודי: השפעות איראניות על היהדות, השפעות על העברית, ופרק מיוחד על מגילת אסתר.
כאשר מתוודעים לשורשים, אפשר להבין טוב יותר את היותה של איראן כר לצמיחתם של זרמים אסלאמיים מיסטיים דוגמת הצופיים ודוגמת "הזרם הסוטה", הגורם בימי פרסום הספר למשבר בין אחמדינז'אד לח'אמנהא'י; אפשר להבין מאפיינים של האסלאם השיעי כגון מנהג הנישואין הזמניים, את הנטייה האיראנית העכשווית לסווג כל דבר וכל אדם כטוב או כרע כמעט ללא גוני אפור ואת סירובם של שחיינים איראניים להיכנס לבריכה יחד עם שחיינים ישראלים.

יאללה יאללה אני רוצה לקנות!

ועוד קצת קישורים (מהבלוג של תמר):

פוסט ראשון בסדרת פוסטים המבוססת על פרק המבוא

פוסט ראשון בסדרת פוסטים המבוססת על הפרק "מאין באנו?"

פוסט בודד המבוסס על חלק מהפרק על לוח השנה ועל ראש השנה

דף הספר בפייסבוק

פוסטים מתוך השקות הספר

יאללה, איפה קונים?

מן התקשורת:

לונדון את קירשנבאום 1.11.2011

עושים סדר עם גל גבאי, יחד עם דיוויד ניסן: דפדפו לפרק 706. 26.10.2011.

مقاله در سایت «رادیو فردا» זה בפרסית, אבל תסתכלו כמה שיירים ותגובות! הרוב אוהדות. 22.10.2011 (30.7.1390)

مصاحبه با منشه آمیر از صدای اسرائیل פרסית עם כתוביות בעברית ובאנגלית. 15.9.2011

חמש שאלות מ"הארץ ספרים" 19.10.2011

המלצה וראיון בבלוג של גנגי "…וזה כל מה שיש" 1.11.2011.

יאללה, איפה קונים?

התיקונים

שד השגיאות מכה בכל ספר, ולא פסח גם על ספרי המצוין.
על חלק מהתיקונים ידעתי עוד לפני שהספר ראה אור אבל החלטתי לוותר בשלב הסופי של העריכה כדי שהספר ייצא כבר. אני מתארת לעצמי שיהיו עוד תיקונים שיתעדכנו עם הזמן.
אני מודה לפרופ' שאול שקד שקרא את הספר לפני צאתו. חלק מהתיקונים כאן הם שלו, ואני מביאה גם הערות שלו שהחלטתי בסוף לא לקבל.
הוויתור על התיקונים היה טיפול התנהגותי ב-OCD שלי.
אני לא חושבת שהוא עבד.

אם יש לכם תיקונים נוספים – כתבו בתגובות. את מה שיהיה נכון אכניס לרשימה. גם אם אתם רוצים לדעת איך מאייתים באנגלית מושג ספציפי כדי לחפש אותו באנציקלופדיה איראניקה או לגגל אותו בעצמכם.

תוספות
תיקונים:

תיקוני תוכן
תיקוני OCD
הערות נוספות של פרופ' שקד

רשימת קריאה — קישורים

תוספות:

מפתח לתעתיק:
ā, ē, ī, ō, ū – תנועות ארוכות.
x = ח' "אשכנזית" או כ' רפויה (מלך)
š = ש
θ = ת' רפויה, כמו ث בערבית, וכמו th במילה thin
ç בפרסית עתיקה מציין עיצור שאין יודעים איך לבטאו, כנראה משהו בין s ל-th.
בתעתיק העברי מצוינת תנועת a ארוכה בקמץ + א, ותנועה קצרה בפתח.
תנועת e ארוכה מצוינת בצירי מלא (צירי + י).
ה עם מפיק (הּ) מציינת בתעתיק העברי ה' עיצורית בסוף מילה.
פֿ = f

18: פרדי מרקורי המנוח > פרדי מרקורי (פַרוֹךְ בּוּלְסָרָה) המנוח
62: (מותר לאכול רק בהמות מקודשות – ורק אחרי שהגיעו לבגרות)
93: לוח שנה זה נמצא בשימוש שוטף במסמכים ובפרסומים רשמיים, כתאריך בלעדי או בצירוף התאריך הלועזי. לצרכי דת משתמשים, כמובן, בלוח הירח המוסלמי.

130: פסקה נוספת אחרי MEMRI:
בעת פרסום שורות אלה, מתחולל ברפובליקה האסלאמית המשבר השלטוני הגדול ביותר בתולדותיה. הגורם המרכזי למשבר זה הוא השפעתו של "הזרם הסוטה" על הנשיא אחמדינז'אד. זרם זה מואשם, בין השאר, בהתבטאות בנושאי דת ללא הכשרה מתאימה, בפעילויות מטפיזיות ובהפצת אמונה משיחית מטעה.

135: גם בפרסית אמצעית וחדשה השתנתה המילה והפכה לזַמָאן (למילה זו יש גם אטימולוגיה שמית מתחרה – סִמָאנוּ באכדית).

תיקונים

אני מחלקת ברשותכם את התיקונים לתוכן ול-OCD:

תוכן:

עמ' 12: הפרסית העתיקה כתובה בכתב יתדות, רעיון שאותו שאלו הפרסים מן השומרים והאכדים, ופישטו אותו מעט.
30: הן אוהרמזד והן אהרימן היו, עקרונית, יודעי כול. אבל אוהרמזד
35:  האָוֶסְטָה, או לפחות החלקים שנשתמרו, אינה מתארת את בריאת העולם.
46: מהאסכטולוגיה האיראנית, שם שמו "הקיום הגבוה" – בַּרְזָח'. > מהאסכטולוגיה האיראנית. בפרסית חדשה שמו "הקיום הגבוה" – בַּרְזָח', ובפרסית אמצעית "האמצע"  – הַמֵיסְתַגָאן.
47: ובעזרתם של בני המשפחה. > ובעזרה שיכולים בני המשפחה להעניק לנשמתו של הנפטר על ידי טקסים ומעשים מתאימים.
58: זאת כדי שאדם אחד לא יבוא במגע עם כל הטומאה > זאת כדי שאדם אחד לא יצטרך להתמודד עם כל הטומאה
97-8: בלוחות הזורואסטריים, במקום חלוקה לשבועות הייתה חלוקה לשלוש עשיריות ימים. החל מהתקופה הסאסאנית החודש מחולק לארבעה חלקים – שניים של שבעה ימים ושניים של שמונה. לימים, בשתי השיטות, יש שמות במקום מספרים.
101: בעבר היה שמו סְפַּנְדַרְמַד > בפרסית אמצעית היה שמו סְפַּנְדַרְמַד
103: דומה מאוד לראש השנה ולפסח > דומה מאוד לראש השנה או לפסח.
112: תחינה זו הובילה לבריאה השנייה > תחינה זו הובילה לקריאה השנייה
121: שהנבחרים לא ידרכו חלילה על הרצפה > שהנבחרים לא ידרכו חלילה על האדמה
129: וגם אמונה זו מהדהדת > וגם לאמונה זו ניתן למצוא הד

OCD:

24: אָסוּרָה (בהודו) או אָהוּרַה > אַסוּרַה (בהודו) או אַהוּרַה (ניקוד)
29, 32, 66, 75, 84 אַהוּרָה > אַהוּרַה (ניקוד)
30: אָמַהְרַסְפַּנְד > אַמַהְרַסְפַּנְד (ניקוד)
אַמְרְטָה > אַמְרְטַה (ניקוד)
31: אַיָאדְגָר > אַיָאדְגָאר
38: בָּאזַאי > בָּאזָאי (ז' קמוצה)
43: יַסְנָה > יַסְנַה (פתח ב-נ)
49: דָהָאג > דַהָאג (פתח ב-ד)
71: אַז אָן ינֵי הַמֵאִיג > אַז אָן יִ נֵי הַמֵאִיג (חיריק רווח)
חְ'וֵדוֹדָהּ > חְ'וֵידוֹדָהּ
76: סְפַּנְדַרְמָד, ח'וֹרְדָאד ואָמוּרְדָאד > סְפַּנְדַרְמַד, ח'וֹרְדָאד ואַמוּרְדָאד (פתח ב-מ וב-א)
79: החפצים שהאישה באה עימם במגע בזמן גילוי הווסת, אינם טמאים > החפצים שהאישה באה עימם במגע בזמן גילוי הווסת אינם טמאים (להוריד פסיק)
89: אם היא ילדה בן במסגרת הסטורי > אם היא ילדה בן במסגרת הסְטוּרִי
95: גַרְמָפָּאדָה > גַרְמַפָּאדַה (פתחים)
96: קָארַפַּשְיַה > קָארַפַּשִׁיַּה (חיריק דגש)
תְ'וַיַאוּוָה > תְ'וַיַאוּוָא
99: מַנְדָל > מַנְדַל (פתח. פעמיים)
103: סוֹרְחִ'י־יֵ תוֹ אָז מַן > סוֹרְחִ'י־יֵ תוֹ אַז מַן (פתח)
104: סֶנְג'ד > סֶנְגֶ'ד (ג' בסֶגול)
105: אַמְרְטָט > אַמְרְטַט (פתח)
107:סִיזְדָה בֶּדָר > סִיזְדַהּ בֶּדַר (פתח, מפיק, פתח)
115: פְרָשֵגֵרְד > פֿרַשַגֶרְד (פ' רפויה, פתח *2)
117: הדת המניכאית לא מזכירה > הדת המניכאית אינה מזכירה
141: מָגוּאים, מָגוּ, מָגוּש, מָגִי > מַגוּאים, מַגוּ, מַגוּש, מַגִי (פתח ב-מ)
144: כסרכסס > כְּסֶרְכְּסֶס (לנקד)
145: "הַיּשְֹׁבִים רִאשׁנָֹה, בַּמַּלְכוּת" > "הַיּשְֹׁבִים רִאשׁנָֹה בַּמַּלְכוּת" (להוריד פסיק)
147: והכיר לא רק את המילים אלא גם מה משמעויותיהן המקוריות > והכיר לא רק את המילים אלא גם את משמעויותיהן המקוריות

הערות נוספות של פרופ' שאול שקד:

חלק מהתיקונים שלמעלה נובעים אף הם מהערותיו של פרופ' שקד. ההערות שלהלן הן הערות שאינן דורשות תיקון (בעיניי), או תיקונים שהחלטתי לא לקבל, ומובאים יחד עם הסיבות להחלטה לדבוק בגרסתי.

עמ' 10: השפה הפרסית שייכת לענף הדרום-מערבי של משפחת השפות האיראניות. משפחה זו, כזכור, שייכת לענף הארי, או ההודו-איראני, של משפחת השפות ההודו-אירופיות.
הערת שקד: אינני חושב שנכון לדבר על "הענף הארי" של משפחת השפות ההודו-אירופיות. נכון לקרוא לו הענף ההודו-איראני.
אני החלטתי להביא בכל זאת את שני השמות. השימוש במונח "ארי" פחות נפוץ היום, מסיבות פוליטיות מובָנות (גם כדי לא להזדהות וגם מכיוון שרבים עדיין מזהים את הארים עם הגרמנים), אבל מבחינה היסטורית זוהי עדיין לשונם של השבטים הארים.

עמ' 12: ברגע שהשפה עולה על הכתב היא נעשית גשמית, ובעולם הגשמי טוב ורע יכולים להתערבב.
הערת שקד: אלה הן ספקולציות שאין להן על מה לסמוך.
החלטתי להשאיר. יש תיאורים של אווסטה שהועלתה על הכתב בימי קדם, אבל הם נחשבים לאגדה. ה"עובדות" הן נכונות: הכתב הופך את השפה לגשמית, וטוב ורע יכולים להתערבב רק במימד הגשמי ולא במימד הרוחני. אני בטוחה למדיי שהקישור – שזוהי הסיבה שלקח לאווסטה כל כך הרבה זמן להיכתב, יותר מ-1000 שנים אחרי שהשפה הפרסית הועלתה על הכתב – הוא משהו ששמעתי ו/או קראתי בכמה מקומות בעבר. ואם זה קישור שאני עשיתי – זה נהדר!

עמ' 31: במאה הרביעית לפנה"ס לערך, התפתחה כת זורואסטרית בשם זורוואניזם.
הערת שקד: כפי שאולי ידוע לך, אני חולק על ההנחה שהיתה כת זורוואנית.

עמ' 58: מכיוון שהחשמל עדיין לא היה קיים בזמנו של זרתושטרה, הוא אינו נחשב מקודש, ולכן יש המתירים שריפה בחשמל.
הערת שקד: זה קצת פשטני, נראה לי. הנושא שנוי במחלוקת ככל הידוע לי, ועל כל פנים, יש הבדל בין קרמציה בחום חשמלי לבין שימוש בחום חשמלי עד כדי שריפת הגוויה, אבל אינני בקי בסוגיה הזאת.

עמ' 62, בנושא ההשתנה בעמידה, מוסיף שקד שגם בתלמוד יש הקפדה על ענייני השתנה, והחשש הוא שטיפות שתן יזהמו את אברי הגוף של המשתין.

עמ' 103: קופצים מעליהן [מעל המדורות] ואומרים לאש: זַרְדִי-יֵ מַן אָז תוֹ, סוֹרְחִ'י-יֵ תוֹ אַז מַן, כלומר "הצהיבות שלי אלייך, האדמומיות שלך אלַי."
תיקון שקד: "הצהיבות שלי ממך, האדמומיות שלך ממני"
זהו אמנם התרגום המילולי, אבל למילת היחס از (אז) יש הרבה שימושים שחורגים מהתרגום המילולי שלה כ"מ-". בעצם מה שאומרים הילדים לאש היא: שהצהיבות שלי תהיה שלך, והאדמומיות שלך תהיה שלי. זה "אז" במובן שייכות, כמו "מִשֶּׁלּי, מִשֶּׁלָּךְ".

עמ' 106: יתרה מזו, אפילו הזורואסטרים אינם פורשים מפה כזו, אף שברור שהמנהג מבוסס על מסורת זורואסטרית.
הערת שקד: האמנם? בהמשך את אומרת בעצמך שזאת היא התפתחות מאוחרת.
אני אכן עומדת מאחורי דבריי. זוהי התפתחות מאוחרת שמבוססת על מסורת זורואסטרית. אין מסורת ספציפית כזאת, אבל לכל אחד מהאלמנטים המקודשים יש ייצוג על השולחן, כלומר השולחן מתבסס על המסורת הזורואסטרית. טוב, אולי הייתי צריכה לומד על המסורת הזורואסטרית. חשיבות היידוע.

עמ' 110: בהמשך הכריזה הנצרות על גנוזיס כסגולה משנית לאמונה.
הערת שקד: אינני יודע מאין זה לקוח ומה משמעות האמירה הזאת.
בהתחלה הנצרות העריכה את כל בעלי הידע הנסתר, אך מכיוון שהדתות הגנוסטיות התחרו בנצרות, הנצרות הכריזה שגנוזיס זה לא תנאי מספיק או הכרחי כדי להיות נוצרי טוב, ושאמונה היא חשובה יותר. בלשון לא ממש אקדמית:  גנוזיס זה סבבה, אבל רק אם קודם כול יש אמונה.

עמ' 120: בצפון אפריקה המניכאיזם היה הפוך לגמרי, והדגיש כי האל הוא אחד.
מקור?
"Manichean theology was claimed unreservedly to be a form of monotheism in the Christian milieu of North Africa towards the end of the fourth century CE" זונדרמן 2002.

עמ' 129: וגם אמונה זו מהדהדת בחזון העצמות היבשות.
הערת שקד: אך יש הסבורים שחזון העצמות היבשות אינו משקף אמונה בתחית המתים, אלא רק בתחית עם ישראל.
כמובן. זהו הפירוש המקובל. החזון הוא בסך הכול אלגוריה ואפילו אלוהים אומר את זה בסוף. אבל הדימויים המשמשים בחזון מזכירים מאוד את האמונה שתוארה לעיל (לכן גם שיניתי ל"וגם לאמונה זו ניתן למצוא הד")

עמ' 136 על האטימולוגיה של זמן: הנושא שנוי במחלוקת.
נכון, יש הרואים במילה זמן שאילה מאכדית סִמָאנֻ "תאריך, מועד קבוע". מעניין שהאטימולוגיה הפרסית מדברת על הליכה והאכדית על עמידה. קליין מציין גם אטימולוגיה פרסית שגוזרת את זמן מ-zurvān ופוסל אותה.

קישורים ותוספות לרשימת הקריאה:

הספר הוא טעימה על קצה המזלג. בסופו יש רשימת קריאה מנייר למעוניינים להעמיק, ואפשר גם להשכיל אונליין:

אנציקלופדיה איראניקה – יש שם עולם ומלואו. כתבו בתגובות אילו נושאים מעניינים אתכם, ואתן קישורים ישירים.
למשל: מצוות נישואי קרובים.

Haeri, Shahla. Law of Desire: Temporary Marriage in Shi'i Iran (Contemporary Issues in the Middle East). Syracuse, NY, 1989.

שגב, חגי (עורך). אורות וצללים – סיפור איראן והיהודים. תל אביב 2010 (קטלוג התערוכה בבית התפוצות, כולל מאמרים).

הנאום המדובר של נצראללה (ראו גם את התגובות, חלקן באנגלית). דף הפייסבוק נמחק, אני לא יודעת אם בגלל מחאה או בגלל שהשתלטו עליו לבנונים וכתבו דברי שטנה.